פרופ' סמולינסקי, פרופ' ארם סמולינסקי, ניתוחי לב, מנתח לב, מעקפים

"ניתוחי המעקפים", או בשמם הלועזי- Coronary Arteries By-pass Grafts ובראשי תיבות CABG , הם כיום בין הניתוחים הגדולים הנפוצים יותר ברפואה המערבית בכלל , והשכיחים ביותר בשטח ניתוחי הלב.
הבעיה שהם נועדו לפתור היא הפרעה באספקת הדם לשריר הלב, עקב מחלה של עורקי הלב.
כלי הדם של הלב נקראים "עורקים כליליים", ובלעזCoronary Arteries . כלי דם אלה נגועים במחלה השכיחה מאוד בעולם המערבי והיא הסתיידות העורקים ( Coronary Artery Disease). הבנתנו את המחלה עצמה מגבלת, כמו יכולתנו לטפל בה ולמנוע את התפתחותה. גורם הסיכון העיקרי לה הוא התורשתי. כאשר הוא קיים, ישנם גורמים המסייעים לו כמו תזונה ועישון. עיקר פגיעת המחלה בהופעת תהליכי הסתיידות בדופן כלי הדם העורקיים. באזורים מסוידים יכולה להופיע התעבות של דופן העורק עם מרבצי שומן וסיד ( הנקראים " פלאקים"), עד כדי יצירת חסימה, הגורמת להפרעה חלקית עד מלאה לזרימת הדם לשריר הלב.(תמונה) כאשר שריר הלב סובל מאספקת דם לא מספקת הוא משדר למוח אותות מצוקה. המוח, שאינו רגיל לאותות מצוקה מהלב, מתקשה למקמם, והם משויכים לאברים המיוצגים במוח קרוב ללב, כמו כתפיים, זרועות, צוואר, חזה רום הבטן ועוד.הכאבים האלה שמקורם בלב נקראים "תעוקה" (Angina Pectoris). שכיח שהם מלווים בחרדה רבה. כאשר זרימת הדם מגבלת אך לא נפסקת לגמרי יש לשריר הסובל אפשרות להתאושש. מצב של תעוקה בלבד.כאשר המצב קשה יותר מתחילים קטעים מהשריר הסובל לעבור הרס ונמק. מצב של אוטם ( Myocardial Infarct ) . האוטם הינו בעיה שעשויה לסכן חיים, ולא נדיר שמוות פתאומי הוא הסימן הראשון של מחלת לב כלילית.
בעורקים הכליליים ההסתיידויות מתקדמות מתחילת העורק, ליד מוצאם מאבי העורקים ( ה "ותין") ומתקדמות לאורכם. כלומר מעבר לאזור הנגוע, ובכוון לאזור שהעורק מזין יש בד"כ כבר עורק במצב טוב יותר מאשר בתחילתו.
מעט תיאור של המערכת- האנטומיה: הלב מוזן על ידי שני עורקים כליליים- הימיני והשמאלי. השמאלי מתפצל סמוך למוצאו לשני עורקים: הקדמי היורד והעוקף, ואנו מתייחסים לכן כאילו הלב מוזן ע"י שלושה כלי דם כליליים: הקדמי היורד, העוקף והימיני.(תמונה) בהתאמה, כאשר מודגמות חסימות רק באחד מהם אנו מתארים זאת כמחלה של כלי אחד One vessel CAD)) או לפי המצב, מחלה של שני כלי כליליים, או שלושה- רב כלית.
בהעדר יכולת לטפל בעצם המחלה, אנו מטפלים במניעת הנזק שהיא גורמת בשתי גישות טיפוליות שונות:
הגישה התרופתית, המנסה להגביל צריכת החמצן של הלב ועל ידי כך לאזן ירידה מגבלת באספקת הדם, והגישה המכנית- "אינסטלטורית", המנסה להגדיל את אספקת הדם. שיפור אספקת הדם נעשה גם הוא בשתי גישות שונות:
האחת, הרחבת האזור המוצר על ידי החדרת סד צינורי וקפיצי לתוכו, דרכו יזרום הדם- התומכן- פעולה שמבוצעת על ידי הקרדיולוג בחדר הצינטורים. (תמונה) השנייה, אספקת דם העוקפת את האיזור החסום ומספקת דם לאזור מעבר לו, שהוא בד"כ גם בריא יותר, על ידי הבאת כלי דם אחרים המושקים לעורקים הכליליים, ( השקה- חיבור כירורגי של עורק לעורק). (תמונה) המאפיין את הפיתרון בצינטור עם הרחבה ותומכן הוא במספר היבטים:
הפעולה כולה נעשית בצינטור, לפעמים אף מיידית בסיום הצינטור האבחנתי, ובד"כ היא אף מהירה.
התחלואה בד"כ קטנה. החולה משתחרר בו ביום או למחרתו. ס"ה מהיר ואלגנטי. חסרונותיה העיקריים בכך שאינה מתאימה לכל מצב, ושיש שכיחות לא קטנה של הצירויות חוזרות מאוחרות, וצורך בהתערבויות חוזרות, בצינטורים נוספים או ניתוח מעקפים.
המאפיין את הפיתרון בניתוח המעקפים הוא ממש היפוכו של הצינטור: הוא מאוד חודרני, וכרוך בפתיחת חזה, עם או בלי שימוש במשאבת לב-ריאה, יש לו תחלואה מיידית, אשפוז של כ 5 ימים, וחזרה לעבודה לאחר כ- 6 שבועות. יתרונותיו: הוא מתאים כמעט לכל מצב, מספק בד"כ פיתרון טוב יותר למחלה רב-כלית, ויש שכיחות קטנה בהרבה של צורך בהתערבויות חוזרות.
סקירה גדולה וממצה על המצב העדכני לגבי היתרון היחסי של כל שיטה במצבים שונים, המבוססת על מאמרים רציניים פורסמה לאחרונה על ידי רופא בשם טגרט, מנתח לב במקצועו.( מובאה). הוא מוכיח באותות ובמופתים ובסטטיסטיקה אמינה, שלטווח ארוך, יש לחולה הנתון יתרון גדול בפיתרון הניתוחי ,
ובמיוחד אם מדובר במחלה רב- כלית. הקרדיולוגים מנגד מפרסמים השגותיהם, ומדוע בכל אופן הפיתרון הצינטורי עדיף בהרבה מקרים, כמו תשובתו- סקירתו של פרופ' רן קורנובסקי(מובאה).
היות וברור המחלה מתחיל כמעט תמיד על ידי הקרדיולוגים, מפנים רוב החולים לטיפול בצינטור. הדינמיקה של השנים האחרונות הינה יותר צינטורים ומעט פחות ניתוחים.

....................................................................